בשנת 2010 יצאנו שלוש פעמים לטיול קרוואנים באירופה בפסח בקיץ ובסוכות, בקיץ יצאנו לחודש, התוכנית המקורית שלי הייתה להדריך שתי קבוצות במסלול של טירול באוסטריה עם היער השחור בגרמניה וגיחה קטנה לשווייץ ואחר כך טיול עצמאי של כמה ימים באזור נהר הריין והמוזל בגרמניה כאשר מדריך נוסף היחה אמור להדריך קבוצה שלישית להולנד ובלגיה, אך אירוע שמנע את מדריך הנוסף שלנו להגיע לטיול בהולנד שינה הכול ואני עברתי באמצע הלילה לקבל קבוצה בהולנד עם איש צוות שהגיע מהארץ והשארתי את שאר הצוות בגרמניה להשלים את הטיול שבסופו הם הצטרפו אלי ואיכשהו הצלחנו להגניב כמה ימם באזור הטירות של הריין בדרך חזרה. בכתבה תוכלו לקרוא את המסע שלנו בקיץ 2010
את החניונים שבהם היינו בהולנד תוכלו למצוא בקישור הזה
את החניונים שבהם היינו בבלגיה תוכלו למצוא בקישור הזה
תמונות מהמסע תוכלו לראות באלבום התמונות בקישור הזה
סיפור המסע שלנו קיץ 2010
יום 16 - יום שני - 09/08/10 - פרייבורג - דיסלדורף (גרמניה) - האן סור לס (בלגיה)
בבוקר קמתי בשעה שלוש וחצי לפנות בוקר ויצאתי בנסיעה לדיסלדורף לפגוש את הקבוצה שנחתה לפנות בוקר בקלן, בדרך עצרתי בקרלסרוואה במלון למסור את כרטיס היער השחור, משם המשכתי בנסיעה ישירה לתחנת ההשכרה בדיסלדורף לשם הגעתי בשעה שמונה וחצי בדיוק שהקבוצה התחילה לחתום על הקרוואנים. נחתתי ישר לתוך העיניינים והתחלתי להדריך את המטיילים לפי סוגי הרכבים בהתחלה שני דגמי ה- F אחר כך שני ה- E ובסוף את ה- C כאשר אורן שהגיע עם הקבוצה מהארץ במקביל מחתים על מכשירי קשר ו- GPS ומדריך את המשפחה ברכב D. בסוף חתמתי על רכב G דגם מדהים לזוג שהיה מפוצץ בשולחנות וכיסאות אותם חילקנו לקבוצה. כמובן שמכשיר הקשר שלי ושל אורן האחרונים שנשארו היו דפוקים (לא טעונים כפי הנדרש) אבל איך שהוא יצאנו לדרך. כרגיל קודם עצירה ב- ALDI לקניות ואחרי זה התחלנו את הנסיעה עייפים מהלילה לבלגיה.
במעבר גבול עצרנו לארוחה והתרעננות של ציפס וופל בלגי וקפה ומצאתי את ארבעת מפות הולנד בלגיה של מישלין שרציתי לחדש ולא היה בארץ.
המשכנו לכיוון דרובאי לפארק הפסלים מצמחים שנסגר בשעה שש בערב אך שהיינו קרובים ראינו שלא נספיק להגיע בזמן והמשכנו ישירות לקולות צהלה של הנהגים העייפים לחניון בהאן סור לס שם פגשנו את מכרנו מפעמים קודמות העובד הטוניסאי של החניון ולאחר שהתמקמנו וסידרנו את כל נושא המנהלה של החניון הכנתי ארוחת ערב (כדורי בשר ברוטב עגביות, מרק כמעט עוף, ספגטי וסלט) אז מקלחת מהירה וארוחת ערב שאחריה נפגשנו כל הקבוצה (כמעט כולם אבל נציגים מכל רכב היו) להנחיות ליום המחר עם קפה ועוגה.
בסוף המפגש עייפים לגמרי נפלנו במיטה בלי לקרוא שורה בספר "חצי הוכחה" (ספר מעולה)
יום 17 - יום שלישי - 10/08/10 - האן סור לס - דינאן (בלגיה)
לאחר לילה אפור קמנו התארגנו בלי לחץ וצאנו בשעה 9:15 ואחרי ארוחת בוקר קלה ויצאנו (באיחור קל) לנסיעה לאופני רכבת, אורן שנהג ברכב המאסף שהיה קצר בדלק נעצר לתידלוק ואני המשכתי עם הקבוצה לאופני הרכבת ונפגשנו באתר לאחר שנסע בדרך הכפר הקצרה יותר. חנינו בתחנת הרכבת ומיד יצא לקראתנו בעל המסעדה שנמצאת בתחנה הישנה שטען שזו חניה פרטית שלו הבטחנו לו שנעצור אחר כך לקפה אצלו והוא התרצה.
יצאנו באופני הרכבת והיה מעולה כאשר אורן ואני מובילים וקובעים את הקצב ועוצרים מידי פעם באחת הקרוניות ניסו לעקוף וחברה ויתרו להם והחליפו קרון. בסוף המסלול חיכינו כשעה עד שסובבו לנו את הקרוניות והחברה שרצו לעקוף יצאו ראשונים לאחר נסיעה קצרה השגנו אותם והם ניסו לברוח אך הקרונית שלהם הייתה דפוקה ונראה שהאבא עוד מעט מקבל התקף לב במאמץ כל פעם שהתקרבנו אליו.
משם המשכנו לטירת הנוואוי שם עשינו סיור בין מזרקות המים והמפלים והגינות המסודרות תוך כדי צילום והבזקי פלש של הקבוצה שעשו ממש בוק לכל פיסת דשא עם ילדים ושפע טיפות המים.
לאחר סיום הביקור והפסקה לשירותים שהיו כמובן נקיים והיה בהם אפילו מתקן להשאיר תינוק קשור למושב בטיחות בזמן שההורה בשירותים, יצאנו בנסיעה לעיר דינאן. עלינו למצודה וחנינו במגרש החניה של המצודה. במגרש משחקים ליד ספסלים וקיוסק קטן חלק מהמשפחות נשארו לארוחת צהריים והשאר ירדו למסעדת הסטייקים המומלצת שלי לארוחת צהריים.
לאחר סיור קצר של העיירה שכלל כניסה לכנסיה יפיפייה שבעיר עם ויטרזים מדהימים של אישים מההיסטוריה היהודית והנוצרית מאברהם דרך הנביאים וישו ותמונות המספרות את סיפורי הבריאה. כאשר התקבצה כל הקבוצה העלינו ברכבל חזרה למצודה ויצאנו לסיור מודרך באנגלית עם תרגום סימולטני שלי לעברית בין חדרי המצודה, בית המעצר, חדרי התותחים והחצר הפנימית. לאחר תצפית מדהימה על העיירה נכנסנו לתצוגות של אורח החיים במצודה, לתערוכת הנשק ולתצוגה המציגה את המלחמה בתעלות הכולל ירי מנשק פיצוצים חזקים וחושך מוחלט. ירדנו לחדר הנטוי שהוא שחזור של חדר אשר נפגע מפגיעת פגז שהתחושה היא בו שכמעט נופלים.
יצאנו לחצר המצודה והשמש יצאה ואחרי ארטיקים חזרנו למגרש המשקחים שם הילדים השתוללו על האומגה ושאר המתקנים עד שהתחיל גשם קל ורצנו חזרה לקרוואנים. נסענו לחניון שם לאחר התארגנות, ניקוי שירותים לקרוואנים שגלש להם המיכל וארוחת ערב שכללה כדורי בשר מאתמול עם פסטה, סלט ירקות ומרק כמעט עוף. רוב האנשדים בקבוצה נרדמו וישבנו המעטים שנשארו ערים תחת הגגון של הקרוואן שלנו בזמן שהגשם חזר לטפטף ושתינו קפה עם עוגיות.
יום 18 - יום רביעי - 11/08/10 - האן סור לס (בלגיה) - אינדהובן (הולנד)
הבוקר שהתחיל אחרי לילה גשום היה מעט מעונן לא מטפטף יצאנו ברגל מהחניון לתחנת הרכבת במרכז העיירה האן סור לס, שם עלינו על רכבת פתוחה כל הקבוצה באותו קרון ובזמן שחיכינו לנסיעה עלה על הקרון בחור צעיר עם תוכי אותו הניח על כתפי הנוסעים וצילם, התוכי שנבהל מהקבוצה הישראלית הטמפרמנטית ברח הצעיר התחיל לרדוף אחריו כאשר תפס אותו חזר לקרון והשלים את משימת הצילום שבדיעבד אף אחד לא רכש את תמונה.
הגענו לפתח המערה שם התחלקו כל הנוסעים לפי שפות ואלינו הישראלים הצמידו זוג אנגלי שהגיע לעיירה בגלל רכב שנתקע ונשארו לטייל אחרי שציינו שאלו המקומות היפים בטיול שלהם עד עכשיו. בסיור במערה שהיה בעברית (התרגום זה עבודה שלי שעשיתי עבור המערה) ממערכת ההגברה של המערה הלכנו ראינו וצילמנו נטיפים וצורות שונות, ראינו נהר תת קרעי ותצורות סלע שבסיום יצאנו מהמערה לצלילי פיצוץ התותח. אחרי נפרדנו מהמדריכה (עם טיפ) חזרנו ברגל לתחנת הרכבת שם עלינו מהר על רכב ספארי ויצאנו לסיור בין בעלי החיים של היום ואז שקיימות, נעלמו או הוחזרו לאזור הארדנים. כל ההסברים כמובן בצרפתית או פלמית עם תרגום סימולטני שלי. האכזבה מהנהגת שלנו הייתה שלא נתנה לדובים לאכול כלום (שהיה מחזה מרהיב בפעם הקודמת שהייתי פה). רכב הספארי החזיר אותנו לתחנת הרכבת ומשם בריצה בגשם שהתחיל חזרה לחניון. אחרי שראינו שהסופר המקומי היה סגור והיה ביקוש לקניות עצרנו במרכז קניות גדול בעיירה מרשה ואחרי קניות לחוצות בזמן עם אוכל באותו זמן חזרנו לנסיעה עד למרכז הפעילות האתגרית ליד דרובאי.
שהגענו לשלם שוב התחיל לטפטף אך עלינו למתקן החבלים ומיד אחרי ההסבר והתאמת הרתמות לאנשים נפסק הגשם ועשינו את המסלול בין העצים תוך מעבר כבלים בולי עץ גשרים ושאר ההמצאות של מתכנן מסלול האתגרים הזה. לאחר שעשענו את המסלול הסיסי וחלק מהבנות יחד איתי את המסלול מספר 2 ושני נציגים אפילו את מסלול רמה 3 חזרנו לקרוואן.
בגלל השעה המאוחרת ויתרנו על העיירה דרובאי ופארק הפסלים והתחלנו בנסיעה לחניון בהולנד ליד איינדהובן. שניסנו לאשר את ההגעה הם הודיעו לאורן שאין מקום אולם אחרי התעקשות שלי הגעתי למנהל שזיהה אותנו והוא סיפר שלא זיהה אותנו ופחד שמדובר בקבוצה אנגלית (דיברנו כמובן אנגלית מושלמת) כי היו כמה קרוואנים מאנגליה שעשו נזקים והוא לא רוצה יותר אנגלים אבל ישראלים למרבה הפלא מאד רוצה במיוחד אותנו ולקוחותינו גאווה גדולה לנו ולישראלים.
אחרי נסיעה ארוכה כולל חציה שוב של העיר ליאז ומעבר דרך מסטריך בהולנד הגענו לחניון ליד איידנהובן, לאחר שהכניסו אותנו לאיזור שקיבלנו התחילה המולה אצל הנשים שהתברר להם שחלל המקלחות משותף לגברים ונשים (ישנם תאים נפרדים שיוצאים לאותו חלל) אבל הם נרגעו בסופו של דבר ולאחר ארוחת ערב חלבית (חביתות, סלט, מקלוני גבינה מטוגנים) שלי אורן לא היה רעב, התאספו חלק מהקבוצה לקפה השאר הלכו לישון. ללא מקלחת מותשים נרדמנו אורן ואני, מחר רוחלה מגיעה מהקבוצה בגרמניה ועושים פיצול בקרוואנים של הצוות.
יום 19 - יום חמישי - 12/08/10 - אינדהובן - הורן (הולנד)
בבוקר התחלנו במזג אוויר מצויין ביציאה מהחניון לפארק האפטלינג, כאשר הגענו לפארק שיחררנו את הקבוצה ליום של כיף בפארק השעשועים ואורן הלך לישון בקרוואן שלנו, אני נסעתי עם הרכב הפרטי שליווה אותנו כמאסף לשדה התעופה בקלן להחזיר אותו, בדרך איך שעברתי מהולנד לגרמניה עצרו אותי בתחנת דלק שוטרים גרמנים סמויים (שתי בלונדיניות חתיכות ובחור צעיר) לבדוק אם אני לא מבריח סמים או נשק מהולנד לגרמניה, אחרי ששחררו אותי (ביקורת שגרתית לפי דבריהם) החזרתי את הרכב בשדה ופגשתי שם את רוחלה וסיון עם הקרוואן שלנו שלקחנו בהתחלת הנסיעה במינכן והם הגיעו בנסיעה אחרי סיום הקבוצה.
חזרנו לפארק אפטלינג עם הקרוואן שלנו כדי להתחבר לקבוצה שבדיוק סיימה את הבילוי בפארק, אחרי הפארק נסענו לסופר לקניות שחברי המועדון שלו מקבלים הנחה גדולה ומשם בנסיעה ארוכה עם הפסקת אחת לתדלוק עד לחניון המעולה ליד העיר הורן.
בחניון לאחר התארגנות וסידורים וכאשר כולם כמעט חונים על קו תעלות המים הכנו ארוחת ערב מהירה עם מרק עגבניות משקית והלכנו לישון מותשים מיום של נסיעות ופארק.
יום 20 - יום שישי - 13/08/10 - הורן - כפרי הדייגים (הולנד)
בבוקר מזג האוויר נראה מבטיח ליום טיול בכפרי הדייגים.
נסענו לעיירה אדם שעל שמה נקראות גבינות אדם EDAM וחנינו במגרש חניה בכניסה הצפונית לעיירה וייצאנו לטייל בעיירה בין הבתים הלכנו למוזיאון העיירה עם המרתף הצף ולמקום שבו מתקיים אחת לשבוע בימי רביעי שוק גבינות עם הצגה שלמה, משם המשכנו לחצי האי מרקן לפני האי עצרנו ועלינו על סוללת עפר שמשמשת חלק ממערכת ייבוש הים לצפות על הים שגבוהה יותר מהיבשה, המשכנו על כביש בלב הים אל החצי אי ואחרי שחנינו הלכנו ברגל בין הבתים עד לנמל של הדייגים שם ישבנו בשמש הנעימה לאכול ארוחה על מזח הדייגים ארוחה של צ'יפס דגים מלוחים ומטוגנים מקונוסים של נייר ועם הרבה מיונז ואחר כך חזרנו לרכבים.
המשכנו בנסיעה למוזיאון הפתוח של כפרי הדייגים זנסה סחאן (משהוא כזה) שם ראינו אין מכינים בפס ייצור עוגיות ושוקולד והילדים כייפו בהכנת אריזה וציפוי של חבילת שוקולד במכונת אריזה עתיקה (1 לילד) המשכנו לסדנא שבה ראינו איך עושים כפכפי עץ ובאולם שבו הדגמו הכנת גבינות וכמובן טעימות וקנייה של גבינות ונכנסנו בסוף לביקור תחנת רוח עובדת של מנסרת עצים.
חזרנו לחניון בהורן וחלק מהאנשים המשיכו ישר לשייט בקיאקים שניתן להשכיר בחניון לצורך שייט בתעלות המים שמקיפות את החניון
לארוחת ערב הכנו ארוחה חלבית הפעם עם סלט חביתות גבינות שרכשנו בשוק הגבינות ואז עייפים לחלוטין הלכנו לישון.
יום 21 - יום שבת - 14/08/10 - הורן - איינקוזן - בטבייה - חיטהורן (הולנד)
בוקר מעונן אבל עם שמש יצאנו בבוקר בלי לחץ למוזיאון הפתוח של כפרי הדייגים מוזיאון הים הדרומי הנמצא ליד איינקוזן ממש בתחילה של הסוללה החוצה את הים. לאחר שחנינו (5 אירו לקרוואן) הלכנו לכניסה שמשם לוקחים מעבורת למוזיאון בשייט קצר של חצי שעה לאורך החוף והסירות שבנמל הגענו למוזיאון.
התחלנו במתקן לשרפת קרמיקה שהזכיר לנו תנורים אחרים ומשם לתצוגה של סירת דייג ולאדם שמפעיל מתקן להכנת חבלים וכל ילד הכין חבל (שמסריח אחר כל שהוא נרטב) ומשם בין הבתים לאשה שעושה כביסה ולאדם שמדגים נגרות עץ שאפשר לי להראות את יכולתי מבית הספר המקצועי שלמדתי בו גם נגרות משם המשכנו לטעות דגים מעושנים מחבית שהוכנו במקום ולאחר ריח העשן הלכתי עם הילדים להכין סירות עץ מכפכפים בזמן שלהורים היה זמן חופשי לקפה לבניית הסירות בניגוד להולנדים השתמשתי בפטנט שלי נעצים במקום מסמרים שמפשט את הבנייה וכך הצלחנו לסיים עם כולם את הסירה למזכרת, המשכנו לחדר מדידיה של בגדים ונעליים לצילום מהיר וחזרנו לנמל לקחת את המעבורת חזרה לחנייה (לא לרדת בירידה הראשונה אלא בתחנה הסופית).
יצאנו בנסיעה וחצינו את הסוללה כאשר הים משני צידינו והרוח שורקת בעוצמה כאשר בסוף הסוללה הגענו לבטבייה ששם יש שני דברים לעשות כאשר מרבית הבנות הלכו לאוטלט הגדול של הולנד להסתובב בין החניות אני הלכתי עם כמה אחרים יש ר למספנה לראות איך בנו ובונים ספינות עץ בשיטות של פעם ואחרי סיור במספנה אפילו עלינו וטיפסנו על הבטביה שהיא ספינת סוחר שנבנתה לפי דגם של ספינה בשם זה שטבעה.
לקראת יערב המשכנו לסופר להשלמת קניות ואז בנסיעה לאורך החוף ליד מלא עמודים עם מתקני פלופלור לייצור חשמל מרוח, המשכנו לכיוון חיטהורן לחניון של המרובעים, בדרך לחניון אנחנו חוצים את הכפר הקטן שסמוך לחניון תוך זה שאנחנו מעוררים השתאות אצל התושבים למראה השיירה שלנו עם כל הקרוואנים והאנשים (כרגיל כמו בהרבה מקומות), בכניסה לחניון אנחנו מתחילים בריקון מים אפורים ומילוי מים לבנים בכל הקרוואנים ויחד עם בעל החניון אנחנו נכנסים פנימה, קיבלנו שטח מרובע של דשא שיחסית לא היה רטוב במיוחד ואחרי שנעמדנו במקום והתארגנות על חשמל וחלוקת כרטיסים למים חמים למקלחת והזמנה של לחמניות למחרת בבוקר ישבנו לארוחת ערב מהירה (חזה עוף במחבת ביין לבן וסוייה, אורז בשקיות, ירקות מבושלים ומרק ירקות) ואחרי ארוחה מלאה אני עייף ונופל למיטה לישון ולישון
יום 22 - יום ראשון - 15/08/10 - חיטהורן - אפלדורן - הא פלואה (הולנד)
בוקר מעונן בחיטהורן לא ירד גשם אבל רוח חזקה ואנחנו מתארגנים בקלות ליציאה ובזמן המתוכנן ונוסעים לשער החניון לאחר שזורקים את הזבל בפח גריסה גדול ומחזירים את כרטיסי מקלחת ולוקחים את הלחמניות שהזמנו אנחנו יוצאים לנסיעה הקצרה לכיוון חיטהורן ונוסעים עד למעגן של הסירות מנוע חשמליות למגרש חניה שרק דרך הכניסה סלולה שנסללה השנה ממש לכבודנו מסביר לי אדווין בעל המקום אחרי ששקענו שם בחניה עם קרוואנים לפני שנה ואנחנו מסתדרים לחניה על הכביש של המגרש חניה.
משם למעגן עם אדווין איש הסירות ולאחר הסבר קצר אנחנו עולים על הסירות ומקבלים לצורך השיט באגם ובתעלות מזג אוויר מעונן אבל לפחות בלי גשם. בשייט אנחנו ממשיכים מהתעלה לאגם וחוצים אותו בכיף עד כניסה מספר 5 שם אנחנו נכנסים לתוך התעלות של הכפר עצמו (חד סיטרי בלבד) ושטים מקצה הכפר בין הגשרים עד למעגן להחזרת הסירות. אנחנו יוצאים מהסירות ולמרות ההזהרה שלי לשמור על הציוד בתיקים אחד מהאנשים תולה את מכשיר הקשר על החגורה של המכנסיים ומכשיר קשר נופל לו שהוא יוצא מהסירה ישר למים וצולל ללא מציאתו.
מכיוון שיום ראשון אין לנו הרבה זמן אז אחרי הפסקה קצרה במקום לקפה ושוקו חם אנחנו יוצאים בנסיעה מהכפר לכביש המהיר ומשם על הכביש המהיר דרומה לעיר אפלדורן.
באפלדורן אנחנו נכנסים לחניה העמוסה והמפוצצת של של ארמון המלכה האט לו בגלל יום ראשון האתר פתוח ביום ראשון אבל סגור בשני (נחשב כמוזיאון) ושם לאחר מציאת מקום והתארגנות קצרה יוצאים לסיור באורוות הסוסים ותצוגת המכוניות והכרכרות וממשיכים ברגל בתוך שדרת העצים לסיור בתוך הארמון והגנים כאשר מסביבנו יש לחץ של יום ראשון בכל מקום, בסיום הסיור לשמחת הילדים אנחנו חוזרים לשער לא ברגל אלא נוסעים בכיכרות רתומות לסוסים ממש כמו מלכים.
אנחנו ממשיכים דרומה לשמורת הטבע הגדולה הא פלואה לחניון שנמצא ממש בתוך השמורה ושם דבר ראשון מתחילים בריקון של מיכלים ושטיפה של מעיכלי מים אפורים אצל כמה רכבים שכבר יש בהם ריח לא נעים ואז מתמקמים בחלקת החזירים עם מתקן משחקים במרכז ולאחר התמקמות הולכים למקלחות הקופים המיוחדות לילדים עם תאורה וציוצים של קופים.
מכינים ארוחת ערב ואנחנו אכלנו ארוחת ערב ליד הקרוואן חלק מהמשפחותפשוט הזמינו פיצה במסעדה של המקום (מרק ירקות, סטייקים במחבת ברזל, עם פירה תרד בשמנת) ואחרי הארוחה אנחנו עושים מפגש קצר עם הסברים למחר והולכים לישון.
יום 23 - יום שני - 16/08/10 - אפלדורן - הא פלואה (הולנד)
הבוקר מגיע שהוא בהיר וקצת יותר שימשי ללא גשם ואנחנו מתארגנים בקלות ונוסעים כעשרים דקות ומגיעים למרכז העיר אפלדורן למגרש חניה שצמוד לעיר העתיקה והשוק שם אנחנו מחנים את הקרוואנים ויוצאים משם ברגל למרכז העיר. לאחר מספר דברי הכוונה שלי לגבי מיקומים של החניות השונות, השוק הפתוח ומגוון המסעדות (כולל חנות חומוס ופלאפל למי שחייב) אני משחרר את כולם לזמן חופשי בעיר, אנחנו מתחילים בשוק ואני כמובן טועם מהדגים המטוגנים, משם אנחנו ממשיכים לחניות המציאות הרבות שיש בעיר מאחר שאני ואורן מאבדים עניין מהר בקניות אנחנו ממשיכים לאכול צ'יפס עם מיונז המאכל הלאומי של ההולנדים, אותו אנחנו אוכלים מתוך קונוס של נייר בכיכר בשמש.
אחרי שאנחנו נפגשים מחדש ברכבים ונוסעים נסיעה קצרה לפארק הקופים ולאחר שחונים במגרש הגדול של הפארק ממש בקצה הרחוק שלו אנחנו נכנסים ברגל בהליכה של כקילומר בתוך הפארק לכניסה לפארק הקופים. משלמים כניסה לקבוצה ומחלקים תיקים ירוקים נגד גניבות של דברים מהתיקם של האנשים (נחמד אבל לא ממש הכרחי) ואנחנו יוצאים לסיור בין הכלובים, מתחילים במקבץ של כמה סוגים של קופיפים קטנים המסתובבים חופשי ואפשר ממש לגעת בהם, משם לכלובים עם קופים גדולים יותר כמו שימפנזים, אורנגקוטנג וכמובן כלוב של גורילות עצלות. אנחנו מטיילים בגן המדהים שכל כלוב מעוצב בצורה הדומה למקום המגורים של הקופים כמו מדבריות או מדגסקר ואפילו עם הצמחייה האופיינית לאותו אזור ומסיימים כמובן בפינת האכלה לאנשים שבה גלידה לילדים ולמבוגרים קפה ועוגה ולסיום הסיור הולכים ומשחררים את הילדים במתקן קופים של מגלשות וטיפוסים על חבלים להוציא מרץ. הדרך החוצה היא כמובן דרך חנות הזכרות שם כל ילד מצטייד על חשבון ההורים בקופי בד ממולאים.
אנחנו יוצאים מפארק הקופים ועוברים חזרה לפארק הטבע שמקיף אותו והולכים חזרה לקרוואנים ונוסעים לחניון לטייל בשמורה שמקיפה אותו.
בחניון במשרדי החניון מחכים לנו לפי גיל וגובה אופניים, כל אחד לוקח אופניים, מתאימים אופניים לפי גבהים של האנשים, מוסיפים מושב אחורי לילד קטן וגם לוקחים זוגות אופניים זוגיים לילד צעיר עם מבוגר (מעין דנדום אבל בשני גבהים). לאחר התארגנות אני מחלק לכולם מפות מסלול שאותם תרגמתי מהולנדית לעברית ואנחנו יוצאים לרכיבה בתוך היער של פארק הא פלואה.
מהחניון רוכבים קטע קטן בכביש ולאחריו פונים שמאלה לשבילים בתוך היער בדרך עוצרים ליד עץ גדול של ערמונים והילדים אוספים מהרצפה מלא ערמונים שאותם הם ינסו אחר כך לקלייה (בדיעבד הם יצאו מרים ונזרקו כולם בשעט נפש לפח), אנחנו מתקדמים ביער ואחרי המפגש ממשיכים ועוברים כביש ולאחר נסיעה של כשעה ביער אנחנו מגיעים לעיירה וולהונבה שם עוצרים להפסקת קפה גלידה ועוגות וגם הזדמנות טובה לשחרר רגליים לנוח ולתפוס אוויר, משם אנחנו ממשיכים ברכיבה על כבישי העיירה עד לחניון בטיפוס קל בדרך חזרה. בחניון אנחנו מחזירים את האופניים לבעלי החניון ומכיוון שכבר חשוך נפרדים לקרוואנים למקלחות וארחת ערב והפעם ארוחת חיסול גדולה של כל מה שנשאר בקרוואנים ומפגש סיכום מוצלח של הטיול לכל הקבוצה. את ארוחת ערב שלנו אנחנו יושבים לאכול בשקט אחרי המפגש בלי לחץ של קבוצה (מרק עגבניות, חזה עוף, סלט ירקות, ירקות מבושלים וגלידה עם עוגיות הולנדיות) ולאחר האוכל ומקלחת הולכים לישון בכיף, עוד קבוצה מאחרינו, כמעט.
יום 24 - יום שלישי - 17/08/10 - אפלדורן (הולנד) - דיסלדורף - קלן - ליד קובלנץ (גרמניה)
בבוקר היום האחרון לטיול התחלנו בהתארגנות בחניון, אריזה קיפול וניכוי הציוד, גשם מטריד יורד ללא הפסקה (מזכיר לנו שזה עדיין אוגוסט וקיץ) ואנחנו עובדים מתחת לגגון, הילדים מנצלים את הזמן למשחקים במתקנים השונים ובהפוגות של הגשם משחקים פינג פונג. בשעה 11 בבוקר פחות או יותר בזמן יוצאים מהחניון בדרכנו לתחנת ההשכרה.
הגשם מתחשב בנו סוף סוף ומפסיק ומאפשר לנו נסיעה יחסית קלה מהולנד לתחנה אחרי נסיעה של כשעתיים וחצי מגיעים לדיסלדורף ועוצרים לארוחת צהריים בקנטקי פרייד ציקן שני רכבים כמעט ונכנסים בדרייב אין ופוגעים בשלט שלו אך לש/מחת כולם ללא נזק משמעותי (טוב שיש ביטוח). אחרי עוף מטוגן עם צ'יפס ממשיכים לתחנת ההשכרה.
בתחנה מתחילים להחזיר קרוואנים, מתקן השירותים של התחנה נסתם מהר מאד (החברה ניצלו את השירותים של הקרוואנים עד הסוף סוף) ואנחנו משאירים את השירותים לידו מבלי לנקות באישורם של עובדי התחנה ולשמחת הגברים.
בינתיים אנחנו עושים מזנון ממש כמו תערוכה של אוכל ממה שנשאר בקרוואנים וזה אחרי ארוחת החיסול הגדול שהייתה אתמול בערב בקרוואנים. החזרה והניקיון בתחנה הולכים טוב ואחרי כשעה אנחנו מסיימים מעלים את הקבוצה עם אורן וסיון לאוטובוס שילוו אותם לארץ ושולחים אותם לשדה התעופה לטיסה שלהם.