הקדמה

משתתפי הטיול, אני וזוגתי שתיחיה, שתקרא להלן פפט, יצאנו ל"טיול אחרי צבא" המאוחר שלנו לחגוג יום הולדת חמישים של פפט. שלי כבר חל השנה. לארגן שלושים יום בקראוון לשנים שכבר חצו ביחד את המאה זה לא פשוט. הקראוון שקיבלנו מראלי קראוונים היה של חבת מאוי (אחת מהחברות המובילות בניו-זילנד). קיבלנו מאורן תדריך מוצלח שאת מסקנותיו יישמנו בטיול.

בחרנו בקראוון עם שירותים ומקלחת למרות שבמקלחת השתמשנו פעם אחת, בסך הכל המקלחות באתרי הקראוונים ברמה גבוהה מאד. בישלנו הרבה מאד בקראוון ובכל זאת לא אזל הגז במיכל במשך 29 הימים ששהינו בקראוון. 

בילינו 9 ימים באי הצפוני ועוד 19 בדרומי , תמהיל די נכון. הטיול התקיים באביב הניוזילנדי ובתחילתו היה קצת קריר אבל בסך הכל תקופה מצויינת, גם מבחינת מיעוט יחסי של תיירים, מחירים יותר זולים והרבה מים ושלג של החורף החולף. מבחינת מזג אויר, חוץ מיום אחד בדונידין שיתואר בהמשך, לא הותקלנו בצורה ששיבשה לנו את הטיול.


יום מס' 1 – יום שני, 26/09/11:

קוריאן-איר התגלתה כחברה חביבה מאד ו20+ השעות שבילינו איתם הפכה אותנו לחובבי המזון הקוריאני לא לפני שפפט שפכה על עצמה מרק קוריאני חם... מזל שלא היה חם מידי ולא נגרמו כוויות משמעותיות. נחתנו לפני שמונה ומיד ניגשנו לאסוף את הקראוון. מצאנו אתר קרוב לעיר באוונדל ושם השארנו את הקראוון. אחר כך נסענו באוטובוס לאוקלנד , בילינו בעולם המים של קלי טרלטן שם נפגשה פפט בפעם הראשונה עם פינווינים. עלינו למיגדל הסקיי סיטי לתצפית.


יום מס' 2 – יום שלישי, 27/09/11:

נסענו צפונה לכיוון "ביי אוף איילנדס" בדרך עצרנו ב-קוואקווא שבו נמצא בית שימוש ציבורי שעיצב האמן הונדרטווסר שחיי במקום בשנותיו האחרונות. מצאנו חנות אלכוהול וסוף סוף קנינו בירה מקומית ויין נתזים מקומי. אחר כך המשכנו ועברנו במעבורת קטנה לראסל, עיר מדליקה. עלינו ברגל לגבעה הצופה על העיר. המשכנו לעשות קניות. חנינו באתר טופ 10 המקומי.


יום מס' 3 – יום רביעי, 28/09/11:

חזרנו מראסל במעבורת. הלכנו לראות את מפל הריינבו היפה בקריקרי. משם יצאנו ליער וייפואה ולפני כן עשינו תצפית לחוף המערבי. נסענו ביער ויפואה וירדנו לראות את עץ הקאורי העצום.  נסענו גם למוזיאון קאורי במאטהקוהה  ואחר כך לוורקוורט. שם מצאנו קמפינג נחמד בסנדפיסט ביץ'. אכלנו ארוחת ראש השנה לא כל כך מסורתית אבל פפט שתתה יין כראוי.


יום מס' 4 – יום חמישי, 29/09/11:

יצאנו מוורקוורט. בתחנת הריקון ומילוי המים פגשנו זוג ניוזילנדים עם קראוון. הבחור שמע לאן מועדות פנינו והמליץ על אתר קראוונים בחוף האהיי באיזור חצי האי קורומונדל. יצאנו לכיוון קורומנדל בדרך מרהיבה על חוף הים. הגענו בערב לחוף האהיי כהמלצת המקומי ואכן האתר היה מדליק. לקחנו חניה עם נוף לים ותמורת 6 דולר נוספים קיבלנו גבעה ממש על החוף עם נוף מדהים. למחרת תכננו לצאת בטיול בזודיאק לניקרות של קתדראל קוב.


יום מס' 5 – יום שישי, 30/09/11:

קמנו עם נוף לים, אך לצערנו השייט בוטל עקב ים גבוה... אז הלכנו לנו ברגל לקתדראל קוב וזה היה מבצע לא פשוט אך מדהים ביופיו. אחר כך יצאנו לחוף החם, שם חופרים בחוף ופורצים מים חמים! חפרתי כמו שד ויצאו לי רק מים קרים... אז נדחפתי לבור של ניו זילנדים מנוסים, באמת חם! נסענו לרוטורה והתמקמנו לקראת יום עמוס במאורעות ושלל הפתעות. חנינו בחיון של טופ 10 ברוטרואה וקניתי כרטיס טופ 10, מה שהתברר בהמשך כצעד נבון מאד.


יום מס' 6 – יום שבת, 01/10/11:

היום ביקרנו ב-טה פויה (אתר תרמי ואתר מורשת לתרבות המאורית). ראינו מופע וטיילנו בין המעיינות החמים. אחר כך הלכנו לחוות אגרודום, חווה אורגנית שמגדלת כבשים ושאר חיות וירקות. ראינו מופע כבשים, ומופע כלבי רועים. אחר כך יצאנו לטיול בטרקטור בחווה, האכלנו כבשים, פרות, אלפקות וכו'. היה יום מלא ומעניין. קצת מספרים: בניו זילנד 6 מיליון פרות חולבות, 4 מיליון פרות בקר וכ- 40 מיליון כבשים! אה כן, ו4.5 מליון בני אדם. כששאלנו מה עושים 4.5 מיליון בני אדם עם 40 מיליון כבשים ענו לי -  "אוכלים אותם".


יום מס' 7 – יום ראשון, 02/10/11:

המשיך להיות סגרירי, אך לנו זה לא הפריע. ביקרנו בפארק הגיאותרמי וויאמנגו. הלכנו ארבעה קילומטרים בין מכתשים וולקניים מלאים במים מבעבעים שאדים עולים מהם ובריכות צבעוניות בצבעים מרהיבים. בסוף הדרך הגענו לאגם גדול שממנו אסף אותנו אוטובוס. המשכנו בנסיעה לכיוון טאופו ששוכנת לחופיו של אגם באותו שם, האגם הגדול ביותר בניו זילנד. ליד טאפו, ביקרנו במפלי הוקא הסוערים. משם המשכנו בנסיעה לכיוון הפארק הלאומי טונגרירו אשר שימש תפאורה לסרטי שר הטבעות וכמה מהרי הגעש המרשימים שלו מככבים בסרט. אכלנו מרק פטריות חבל על הזמן וחלקינו אף אכל כבש מעולה... חנינו בחניון הולידיי פארק בווקאפפה - חניה נחמדה ממש בתוך היער.


יום מס' 8 – יום שני, 03/10/11:

עקב מזג האוויר החורפי, לא ניתן היה לראות את ההרים, לכן, ירדנו למטה והלכנו במסלול קצר למפל נחמד. לאחר מכן, נסענו בכביש המדברי שממנו ביום טוב יש נופים מדהימים של ההרים של טונגרירו, לא היום. נסענו לנאפייר בדרך מדהימה. במשך 100 קילומטר רק אנחנו ואיזה שני מליון כבשים! הגענו לנאפייר - עיר יפה מאד בסגנון ארט דקו שנבנתה מחדש אחרי רעידת אדמה. מחר נוסעים לוולינגטון לקראת המעבר לאי הדרומי. חנינו באתר של טופ 10 בקנדי פארק.


יום מס' 9 – יום שלישי, 04/10/11:

יצאנו בבוקר לנסיעה ארוכה לוולינגטון. הגענו בסביבות שתיים, נכנסנו לחניון טופ 10 המתוקתק. לקחנו אוטובוס לעיר. הסתובבנו ברחוב ופגשנו זוג ישראלים. עלינו בקרונית למעלה הגבעה והסתובבנו בגן הבוטני המרשים. ירדנו וישבנו בפאב מקומי - אכלנו מרק ושתינו קפה. חזרנו עם האוטובוס. מחר מתוכננת מעבורת לאי הדרומי.


יום מס' 10 – יום רביעי, 05/10/11:

קמנו למזג אויר עצבני ביותר. נסענו לעיר וביקרנו במוזיאון טה פפה, מוזיאון מדהים על ההיסטוריה של ניו זילנד ועל הגיאולוגיה וזואולוגיה. ב-12:40 התייצבנו באתר המעבורת רק כדי לשמוע שעקב תקלב בוטלה הפלגת הצהרים אז שנחזור שוב להפלגה של 18:25. בלית ברירה עלינו להר ויקטוריה לתצפית. הייתה רוח חזקה. פפט נשארה באוטו לבשל צהרים ואני יצאתי לצלם. אחר כך ירדנו לגלריה של וולינגטון והתייצבנו שוב למעבורת שיצאה רק ב19:00. הזמנו מקום מראש בטופ 10 של פיקטון. המעבורת יצאה בים סוער ופפט החלה להחליף צבעים ללבן ועם נטיה לירוק. אני שתיתי בירה, אכלתי ציפס ושתיתי גין וטוניק, יורד ים אמיתי... פפט שתתה ספרייט וצבעה קצת השתפר ואז הגענו לפיקטון לאתר שהיזמנו מראש ופפט אכלה ביצה רכה כמו שכתוב בספר.  

יום מס' 11 – יום חמישי, 06/10/11:

יצאנו בנסיעה לאבל טסמן, הגענו בצהרים ולקחנו סירת שאטל שלקחה אותנו למקום מסוים בפארק משם הלכנו שישה קילומטרים ביער הגשם שלאורך החוף ואז אספה אותנו הסירה. לא לפני שעברנו גשר חבלים מעל נקיק גבוה ובעודנו עומדים במרכז הגשר נשמעה צעקה מקצהו ומי עומד שם כולו חיוכים? שני החברה הישראלים שכבר פגשנו כמה פעמים במהלך הטיול.

מאבל טסמן נסענו עוד 270 ק"מ עד ווסטפורט כדי שנוכל בבוקר להגיע לסלעי הפנקייק בגאות. בדרך נפגשנו לראשונה עם שוטר ניו זילנדי שהדליק לנו פיתאום צ'אקלקה מאחורנו והסביר לנו שאסור לעבור על הקו המקווקו גם אם אין אף רכב ממול, הוא טרח להסיף שרק בגלל שהוא במצב רוח טוב אנחנו לא חוטפים 150 דולר קנס (אאוץ').

יום מס' 11 – יום שישי, 07/10/11:

היום קמנו מוקדם כדי להספיק לגאות בסלעי הפאנקייק, לפני כן עברנו במושבת כלבי הים המגניבה ליד ווסטפורט. לגאות איחרנו והחלטנו לחזור אחרי שניהיה בארתור'ס פאס. נסענו ובדרך דפקתי את האוטו בפעם הראשונה - מרוב התלהבות לעבור בגשר צר נתתחי מכה למראה השמאלית שנותרה מידלדלת (אבל עם קצת נייר דבק, זה כמו חדש!). הגענו לארתור'ס פאס בגובה 1,000 מטר וקיבלנו מזג אויר נפלא. הלכנו למפל מדהים. אחר כך נסענו חזרה לפונאקיקי ומצאנו קמפינג עם כל מיני טיפוסים מוזרים... מחר ב-9:20 גאות, הפעם לא נפספס. אה כן, אין כאן אינטרנט וגם לא קליטה סלולרית, קטע קטע...


יום מס' 12 – יום שבת, 08/10/11:

היום השלמנו את חובנו והגענו בגיאות ל-BLOWHOLE ובאמת היה שווה. פשוט מופע מדהים של מים מזנקים מתוך החורים בסלע. אחר כך נסענו בשאנטי לשאנטי טאון! עיר כורי זהב משוחזרת. ניסיתי את כוחי בניפוי זהב מהחול והצלחתי לא רע... אספנו את רכושנו החדש ונסענו להוקיטיטה , עיר חמודה עם גלריות של זהב וג'ייד ואף ראינו אקווריום ובו צלופחי ענק(!) אחת בת 120 והשני צעיר בן 100. אחר כך המשכנו לכיוון קרחון פרנץ יוזף, חצינו אותו ומיהרנו לקרחון פוקס ולמען האמת לאגם מתיסון אליו הגענו לפני השקיעה וזכינו למראה מרהיב של הר קוק והר טסמן משתקפים במימו, לא לפני שעברו עלינו דקת חרדה כשההרים היו מכוסי עננים שהתפזרו כבמטה קסם ברגע הנכון. מצאנו אתר קראוונים מעולה בפוקס. 

יום מס' 13 – יום ראשון, 09/10/11:

היום קמנו ליום נפלא. התארגנו בנחת ויצאנו לעיירה (פוקס). נרשמנו להליכה על הקרחון ב-13:30 אז בינתיים הסתובבנו -  ראינו נוף ואכלנו במסעדה דג WHITEBAIT שהוא המעדן המקומי. המוני דגיגים שמטוגנים במין חביתה. טעים לאללה! יצאנו להליכה על קרחון פוקס, קבוצה של חמישה: אנחנו, יפנית מאוסקה ושתי אנגליות. איתנו היו שני מדריכם, אחד מקומי ואחד איסלנדי. קיבלנו הסברים מאד מעניינים על היווצרות הקרחון וההליכה הייתה מהנה ונעימה. כולל הליכה בתוך נקיק עמוק.


יום מס' 14 – יום שני, 10/09/11:

היום קמנו ליום עוד יותר מקסים. עצרנו בחנות לקצת שופינג ויצאנו לכיוון חוף מורו. הלכנו כשעה וחצי הלוך ושוב עד לחוף בתוך יער גשם מדהים אבל בחוף לא חיכו לנו הפינגיוונים כפי שקיווינו. המשכנו בנסיעה לכיוון HAAST וקנינו 250 גרם שלWHITEBAIT  מהמקומיים, מה שיהפוך בערב לפשטידת WHITEBAIT משובחת! עצרנו בחוות הסלמון ואכלנו צ'ואדר (מרק סלמון עם תירס והרבה שמנת...) קנינו סלמון מעושן מקומי ואכלנו אותו אחר כך בסנדביץ בדרך לוואנקה. וואנקה התבררה כ"עיר הכי יפה שראינו עד היום" כהגדרת פפט שהסתובבה בין הבתים וצילמה בטירוף. העיר שוכנת לחופו של אגם כשברקע פסגות מושלגות, בעיר עצמה פארק פרחים יפהפה.

 

יום מס' 15 – יום שלישי, 11/10/11:

קמנו שוב ליום יפה למרות שכל הלילה ירד גשם. הלכנו לעולם הפזלינג, שם עשינו מבוך למרות מחאתה הנמרצת של פפט שפחדה שנאבד שם לנצח... אחר כך ראינו הולוגרמות וכל מיני תעלולי תעתועים. פפט התרשמה רק מההולוגרמות וגם מהחדר בו מאות פרצופים עקבים אחריך... מלחיץ.

החלטנו לוותר על מוזיאון הצעצועים ונסענו לקווינסטאון, בירת האקסטרים. איך שהגענו עלינו ברכבל לגובה 450 מטר לתצפית על העיר. אני המשכתי משם למעלה וגלשתי פעמיים במורד בסוג של קרטינג לא ממונע. היה מגניב! ירדנו למטה, הלכנו לקמפינג ונרשמנו לשייט בג'ט בואט על נהר השוטובר, זה הג'ט בואט הכי נחשב בניוזילנד, פפט ניסתה למחות ולהתחמק אבל בסוף ניכנעה לשיגעונות שלי ואף החליטה להפקיד את גורלה בידי מייק הנהג המטורף. היה מדהים!


יום מס' 16 – יום רביעי, 12/10/11:

עדיין בקווינסטאון המדהימה, שוב, גשם בלילה ויום יפה בבוקר. יצאנו לטייל לאורך נהר השוטובר עד לאיזור המנהרה שנחפרה בו. ראינו את ביצועי הסירות. נרשמנו לשייט בספינת הקיטור הישנה בצהרים ובנתיים ירדנו לעיר שהתבררה כמקום מדליק למדי עם המון חנויות טובות ומסעדות טובות לא פחות. יצאנו לשייט על ספינת הקיטור האותנטית בדיוק כשמזג האויר התחיל קצת לזייף אבל היה נחמד מאד. חזרנו ומיד פצחנו בשופינג היסטרי!


יום מס' 17 – יום חמישי, 13/10/11:

נסענו לארוטאון, עיר עתיקה יפה מאד, גם שם עשינו שופינג... אחר כך עברנו בגשר שבו הומצאה קפיצת הבנג'י וראינו כל מיני חברה קופצים, אך לא אנחנו. לאחר מכן, עברנו בסוכנות של ההשכרה והחזרנו את הכיסאות והשולחן שלא השתמשנו בהם ולא פעם אחת. המשכנו לטה-אנאו עיר יפה ומנומנמת על גדות אגם טה-אנאו (כמה מקורי), הנוף פה - אחד המדהימים. מצאנו חניון טופ 10 מתוקתק ויצאנו לסיבוב רגלי בעיר כולל שופינג (כמובן..).


יום מס' 18 – יום שישי, 14/10/11:

קמנו ליום סגרירי אבל בכל מקרה היום יש לנו פעילות מהצהרים וגם זה בתוך מערה! עד אז הכנו אוכל לכמה ימים וחביתת WHITEBAIT מעולה. יצאנו בגשם לרציף הסירות ושטנו עד למערה. המערה היתה מדהימה, גם מים זורמים וגם הזחלים המאירים על התקרה. חזרנו לטה-אנאו, מזג האויר השתפר משמעותית. חזרנו לקמפינג (טופ 10, אחד הטובים שהיו לנו עד היום אם לא ה..).

יום מס' 19 – יום שבת, 15/10/11:

היום קמנו מוקדם ליום מבטיח, מזג אויר נעים ליווה אותנו כל הדרך (120 ק"מ) למילפורד סאונד, דרך מדהימה כשלעצמה בין פסגות מושלגות ומפלים שוצפים. גם במילפורד המשיך המזל לשחק לנו, במקום בו יורדים 6 מטר גשם בשנה(!) לא פשוט ליפול על מזג אויר טוב... ההמשך לא היה פחות טוב, עלינו לספינה, הפלגנו לסיבוב גדול עד ליציאה מהפיורד וראינו הרבה כלבי ים, אבל הדובדבן היה בדרך חזרה כשכמעט הגענו למעגן עברנו מצידנו בשחיה מהירה שני פיורדלנד פינגווינים נדירים (רק 5,000 כאלה נותרו). עקבנו אחריהם וראינו אותם עולים לחוף והצלחנו אפילו לצלם. 


יום מס' 20 – יום ראשון, 16/10/11:

היום התעוררנו ליום סגרירי שהפך בהמשך ליום הכי שמשי עד כה. נסענו בדרך הנוף היפה ממאנפורי עד אינברקרגיל שהיא העיר הדרומית של ניו זילנד. מצאנו קמפינג בחווה, אכלנו צהריים והודיעו לנו שב-18:00 מאכילים את הטלאים. הלכנו לגנים הבוטניים ולמוזאון וחזרנו להאכלה כשפפט מאכילה בבקבוק את הטלאים החמודים. בעל המקום אמר שהיה להם מזג אויר מעפן שלושה שבועות עד היום.


יום מס' 21 – יום שני, 17/10/11:

יצאנו ליום מעונן שהפך ליום שימשי בטירוף, אפילו פפט הורידה את הכובע ובסוף גם את הפליז.

יצאנו לחוף CURIO ובעודי עולה לכיוון התצפית במרחק מטר ממני עומד לו פינגווין צהוב עין, כמעט אבדתי את ההכרה והפינגווין נעלם בין השיחים, אבל הייתה זו פתיחה ליום רווי פינגווינים ומפלים. מהר מאד ראינו למטה על שדה המאובנים אשר נגלה בשפל (שמדהים כשלעצמו) צועד לו פינגווין צהוב עין נוסף. במשך כחצי שעה שוטט לו על בימת הסלע כאילו איבד את המפתחות או לפחות את הסלולרי. אחרי ששבענו ממנו ומחברו שצץ מחדש בין השיחים רק כדי שפפט תוכל לצלמו ממרחק מטרים ספורים, המשכנו צפונה. היינו במפלי מקלין, מפלי מטאי ומפלי פוקנוי כולם מדהימים, במיוחד האחרון. הגענו לנגט פוינט אחרי שאכלנו, את המגדלור המפורסם לא עניין אותנו לראות אז ירדנו 500 מטר ברוארינג ביי ושם נפלנו על חגיגה של פינגווינים צהובי עין. בהתחלה אחד אחר כך הגיעה מהים בת זוגו אחר כך השכן שאשתו בכלל ירדה מההר (כנראה דגרה) ויצאה בעצמה לשחיה וזלילה. 


יום מס' 22 – יום שלישי, 18/10/11:

ירד מבול 24 שעות, אפילו זיקני ניו זילנד לא זוכרים דבר כזה (שאלנו אותם). התחפרנו בקראוון, צבענו (אני) לפפט את השורשים לפי ההוראות של דוד הספר... הלכנו לסופר וצפינו דרך הרשת בשידורי ערוץ 10 של שחרור גלעד שליט. היה מרגש. בשלב מסויים פילס את דרכו אלינו נציג הקמפינג והציע שנזיז את הקראוון לעמדה טובה יותר (הנוכחית פשוט הפכה לביצה).


יום מס' 23 – יום רביעי, 19/10/11:

יום מקסים ושמשי, כאילו לא היה אתמול מבול... הביצה הזמנית שלנו נעלמה כלא הייתה.

קמנו ונסענו לראות את הרחוב המשופע בעולם (לפי גינס), בדרך ראינו שדונידין עיר יפה אבל מיד יצאנו צפונה. עצרנו בחוף מוראקי עם הבולדרים המרשימים במים. הגענו לטופ 10 באואמרו ויצאנו לטייל בעיר כולל ביקור בחנות של מפעל גבינות, טעים שאין דברים כאלה! בערב צפינו בפינגווינים הצהובים מרחוק, אחר כך צפינו ביציאת הפינגווינים הכחולים מהים. היו כחמישים בקבוצות של 10-20. מאד מעניין. ביקרנו גם באתר הדגירה וראינו כמה מהם דוגרים על ביציהם. היה יום שווה!


יום מס' 24 – יום חמישי, 20/10/11:

השכמנו קום ליום חביב. יצאנו לכיוון אגם טאקפו ואיזור הר קוק. עברנו באיזור סלעי הפילים ששמשו כתפאורה לסרט "נרניה" , ואף סייענו ל-5 סיניות וצילמנו אותם, רק כדי לגלות אחר כך שהן בכלל ממאלזיה... המשכנו בדרך והגענו ליקב ליד העיירה קיוריו. טעמתי איזה עשרה בקבוקים, פפט טעמה ריזלינג אחד ואותו קנינו לחגיגות יום ההולדת. המשכנו ופנינו לאיזור הסכרים ונסענו לצד אגמים בצבע טורקיז. אחר כך המשיכה הדרך עד שהגענו לטאקפו ו-הפתעה: שרידי שלג כבד שירד כאן שלשום כאשר לנו בחוף ירד מבול. החנינו את הקראוון בקמפינג בין ערמות השלג ויצאנו לסיבוב בעיירה כולל קפה ועוגה עם נוף משגע של אגם טורקיזי, מוקף הרים מושלגים.

 

יום מס' 25 – יום שישי, 21/10/11:

קמנו ליום נחמד מול אגם טאקפו, הבטיחו גשם אבל בפועל היו כמה טיפות ועננים מעצבנים שהסתירו את הר קוק החמקמק. יצאנו לדרך, עברנו בחוות הסלמון ואכלנו סשימי סלמון אל מול אגם פוקאקי, ההרים ורפסודות הדגים בהם הוא עוד שחה בבוקר... אחר כך המשנו להר קוק, דרך הקמפינג בגלנטאנר. שתינו קפה במרכז האלפיני על שם סיר אדמונד הילרי, שטיפס על כל הר, כבש את אנטרקטיקה ו.. חי עד גיל תשעים! המרכז צמוד למלון הרמיטג' המפורסם. אחר כך עלינו (110 מטר גובה טיפוס...) לתצפית מרהיבה על קרחון טסמן והאגם בו נשוט מחר ובו משייטים קרחונים להנאתם (ולהנאתינו).


יום מס' 26 – יום שבת, 22/10/11: יום הולדת 50 לפפט!

הבוקר קמנו למזג אויר מעורפל משהו, עצרנו בקפה ואכלנו את עוגת יום ההולדת שהוכנה מראש לפפט. יצאנו להר קוק וכבר בדרך ראינו ניצני החלצות שלו מהעננים. עד ההגענו למלון הרמיטג' הוא היה כבר כמעט חשוף לגמרי והמשיך להתגלות לעיניה החוגגות של כלת השימחה. באחת עשרה יצאנו בשמש מלאה לשייט על אגם טסמן בין שיברי קרחונים (ענקיים כשלעצמם) בניו של קרחון טסמן, גדול קרחוני ניו זילנד. השייט ארך כשעה וחצי כולל נגיעה בקחון ואין ספור תמונות כשמלמעלה ממשיך ללוות הר קוק המרשים, ממש אפיזודה חדשה לשר הטבעות. בסיום השייט חזרנו לקפה במרכז אדמונד הילרי ואכלנו ארוחת צהרים במרפסת אל מול ההר. בשלוש נאלצנו להתנתק ויצאנו לכרייסצ'רץ' אליה הגענו אחרי 4 שעות ו350 ק"מ לקמפינג טופ 10, כנראה הקמפינג הטוב ביותר בניוזילנד (וראינו אי אילו..). התברר לנו גם שמרכז העיר סגור לצמיתות בגלל נזקי רעידת האדמה.


יום מס' 27 – יום ראשון, 23/10/11:

בחלקו הראשון של היום בילינו במרכז לחקר אנטרקטיקה שהיה בשבילנו סיכום ממצה של הטיול. מצפיה מקרוב בפינגווינים הכחולים דרך סרטי D 4 משעשעים/מעניינים על אנטרקטיקה ועל פינגווינים ועד נסיעה ברכב שלג אמפיבי בכל מיני דרכי חתחתים כולל מעבר שלולית בעומק 3 מטר בתקווה שהדבר המסיבי הזה יצוף (הוא צף...), ניסינו לחפש אטרקציות בקרייסצ'רץ' אבל הרחובות החסומים וגדרות ממוטטות של בתים הוציאו לנו קצת את החשק. אחר כך עברנו דרך מרכז קניות ענק והשלמנו רכש. חזרנו לקמפינג וניקינו את הקראוון לקראת זיכוי ואז במהלך האריזות התברר לנו שאין מקום. ארזנו את עצמנו ונסענו שוב לקניון וקנינו צ'מידאן נוסף. זהו, מוכנים למחר, טיסה לסידני. משימתינו הושלמה, אנחנו בדרך לסידני!